Not so tender

סן פרנסיסקו היא עיר מעולה לחובבי אוכל טוב ובהיותי אחת כזו שמתי לי למטרה לדגום כמה שיותר מסעדות מעניינות בעיר. מצאתי בyelp מסעדה אתיופית מעולה וזולה בשם טאדו שקיבלה דרוג גבוה ומכיוון שאני מתה על אוכל אתיופי הייתי חייבת לנסות אותה. הבעיה היחידה היתה המיקום- המסעדה ממוקדמת בלב ליבה של שכונת טנדרלוין- שכונת פשע במרכז סן פרנסיסקו. אני מנסה לחשוב על אזור בארץ שאפשר יהיה להשוות אליו את השכונה, אבל נראה לי שגם נווה שאנן די סימפטי ביחס אליה. סתם בשביל להבין על מה אני לעזאזל מדברת ממליצה לצפות בוידאו הבא שמעביר בצורה די טובה את האוירה בשכונה:


 
בעיקרון אומרים שטנדרלוין מסוכנת באמת רק בלילה ושביום אולי לא הכי נעים להסתובב שם אבל לא אמורה להיות סכנה ממשית. עם דגש על אמורה. בכל מקרה, נועם לא אוהב אוכל אתיופי ולא רצה ללכת למסעדה אבל חברתי יעל ההרפתקנית נענתה לאתגר ויחד עשינו את דרכנו למסעדת טאדו במרכז רחוב אלי'ס. אני חמושה במשקפי שמש, כובע והבעה מרתיעה בעוד שיעל צועדת בקלילות ובחן ואוחזת שקיות של זארה ואברקרומבי בנונשלנטיות כאילו היא בסיבוב קניות בכיכר. יעל סבורה שאני חרדתית בטירוף (מה שנכון) ושהרחוב די בטוח אבל ברור שזה לא עזר ובמשך כל ההליכה התפללתי בלב לאלוהי הטנדרלוין שנגיע בשלום לנקודה. אחרי פרק זמן שהרגיש כמו נצח אבל בפועל היה בערך 8 דקות הגענו למסעדה (בלי פגע והאמת שלשמחתי ולהפתעתי די התעלמו מנוכחותנו). רציתי לסגור אחריי את הדלת ולנעול נעילה כפולה אבל לא הסכימו לי שם אז התיישבתי עם הגב לחלון וכך יכולתי לדמיין שאני ברחוב פסטורלי ולא באחת השכונות הקשות בעיר. חשבתי להלחיץ קצת את נועם על ידי שליחת המיקום שלי בוואטסאפ אבל כמו שאפשר לראות זה לא ממש הזיז לו.

 So much for marriage!

המסעדה עצמה אכן היתה מצוינת כמצופה אבל בפעם הבאה נראה לי שאביא איתי שכפ"ץ ליתר ביטחון.