אחסוך
מכן/ם פירוט לגבי החילול הקשה שחשתי שרהיטיי עברו ורק אומר שהתחושה היתה קשה.
כ"כ קשה שהרגשתי שאני חייבת להבריק את הבית ואת כל הריהוט (ומי שמכירה אותי
יודעת שזה מצב קיצון) וקניתי שואב אבק במקום לחכות לרומבה ששכחנו בארץ. כאן
רלוונטי לציין שיום לפני ההובלה פגשתי
בתחנת אוטובוס מישהי מקומית חביבה שהתעניינה בעגלת הקניות שהסתובבתי איתה ופטפטנו
קצת. הגענו לשיחה על ציוד יד שניה והיא הזהירה אותי מפשפשי המיטה (bedbugs)- מסתבר שזו סוג של מגפה בעיר, מדובר
בפשפשים קטנים אך נראים לעין ששוכנים בסביבת בני אדם ובעיקר במיטות, מזרנים אבל גם
בשולחנות, ספות, ותכלס יכולים להיות בכל רהיט שהוא. הם ניזונים מדם (כן, הם
עוקצים!!) ומשאירים בדרך כלל סימנים אדמומיים ונפוחים, קצת כמו עקיצת יתוש. להיפטר
מהם מאוד מאוד קשה, צריך מדביר מיוחד וזה יכול לקחת חודשים והם גם נודדים בקלות אז
בבניין דירות הם יכולים להתפשט די מהר. מסתבר שהיא עצמה סבלה מהם תקופה, טוענת
שכנראה מבגדי יד שניה שהיא קנתה והטיפ שלה היה להכניס את הבגדים למייבש על חום
גבוה לשעה. אני עצמי רכשתי כמה חולצות מחנויות היד שניה (Thrift) בעיר ולא ממש חשבתי
לכבס, גם כי היה להם ריח של כביסה אבל בעיקר מתוך עצלנות. בכל מקרה, כמובן שמספיק היה בשיחה
הקצרה שלנו בכדי להצית בי את החרדה/אובססיה לפשפשי המיטה הארורים. מרגע שראיתי את
המובילים המוזנחים ואת שמיכות הסקאביס מהטירונות התחלתי להריץ בראשי תרחישי זוועות
בהם הבית שלי מתמלא פשפשי מיטה שמנשנשים את נועם ואותי השכם והערב (כנראה שאותי
יותר.. יותר שטח פנים), שכנים שזורקים לנו עגבניות על הדלת ובעל דירה שמפנה אותנו
בלי להחזיר לנו את הדפוזיט של 4000$ שהפקדנו לו. קירצפתי את כל הרהיטים ומדי יום
ערכתי בחינה מדוקדקת של כל רהיט ורהיט בניסיון לאתר את הטפילים הדוחים. לא ראיתי
זכר לשום פשפש אבל כהרגלן של OCD'S- אי המצאותם לא באמת
שינתה לי. במשך שבוע שלם הייתי משוכנעת שיש לי פשפשי מיטה בבית, בהיותי
פסיכוסומטית בטירוף גם התגרדתי כמו חולת אטופיק דרמטיטיס והתחלתי לבחון כל איבר
בגופי במטרה למצוא עקיצות (מצאתי דברים אחרים, מסתבר שיש לי מנגיומות סניליות).
אחרי שבוע וחצי שבו לא ראיתי אף פשפש ולא נעקצתי התחלתי להירגע, אך אין מנוחה
לרשעים ובדיוק כשהייתי כבר בטוחה שהפשפשים אכן פיקטיביים ראיתי עקיצה אדומה על
הבטן של נועם! אחרי החרדה הראשונית ותחושת הגירוד שחזרה במלוא העוצמה בחנתי את
העקיצה מקרוב. לאחר שעות על גבי שעות של קריאת מאמרים על פשפשי המיטה וצפייה
בסרטונים ובתמונות של העקיצות הפכתי לסוג של אוטוריטה בעיני עצמי לתחום ואבחנתי
שלא מדובר בעקיצת פשפש מיטה. ככל הנראה סתם יתוש רנדומלי. עברו כבר שבועיים מאז
שנכנסו לדירה ומאז תחילת דרמת הפשפשים ואני שמחה לבשר שככל הנראה אין לנו פשפשי
מיטה בדירה! מיותר לציין שכל אובייקט חום-שחור בגודל מילימטר עד שניים גורם לי
לזיעה קרה ולשליפת זכוכית המגדלת שקניתי בחנות הדולר אבל נכון לעכשיו זה השריד
היחיד לאובססיית פשפשי המיטה. עד לאובססיה הבאה כמובן.
מהמם!!!!כיף לקרןא : )
השבמחק