טוב, אז מכיוון שאני מלכת התזמון אני פותחת את הבלוג הזה רק עכשיו, אחרי
ביקור ספונטני בארץ ולא מיד כשהגענו לסן פראן כמו שתכננתי.
בכל מקרה, נועם ואני עברנו לסן פרנסיסקו כבר לפני חודשיים וקצת. גרנו
חודש וחצי בדירה זמנית של איירביאנבי, שנראתה מאוד מוארת ומחודשת בתמונות באתר אבל
במציאות התגלתה כמאורתית מעט וחשוכה (ומדובר בשנאה הגדולה ביותר של נועם, שלמרות
זאת התנהג בגבורה ולא התלונן). אבל חוץ מזה היא היתה אחלה, באמת. חוץ מהתחושה
הראשונית המבאסת כשנכנסים לדירה, כאילו נכנסת למחילה של איזה חולד חמוד היא היתה סבבה והיה בה הכל. איכשהו מצאנו את עצמנו באחת השכונות היוקרתיות בעיר ((Russian Hill- שדירות של חדר שינה אחד בה מגרדות את ה
3500$ מלמעלה (לחודש), עם המון רחובות מגניבים, מסעדות, פאבים וכו'. לא שמשנה לנו
שיש פאבים ליד- לא היינו באף פאב בעיר בינתיים ובהסתמך על תדירות היציאות שלנו
לפאבים (בערך 4 בשנה וחצי) לא נראה לי שנהיה בקרוב, פשוט די מגניב להגיד "כן,
יש המון פאבים מטר מהבית". כשהתסיימה תקופת האיירבינבי נאלצנו לחפש דירה
בעצמנו, כלומר-מור נאלצה בזמן שנועם עבד. שיטוטים תכופים בקרייגסליסט,
ה"יד2" של ארה"ב העלו די הרבה דירות שוות. אבל באמת, שוות המון
המון כסף. חיפשנו דירת חדר שינה אחד והעדפנו איזורים בהם נוכל מצד אחד לצאת בבוקר
מהבית ולהצליח לראות למרחק של יותר ממטר (מה שלא יקרה באזורים בהם קארל, הערפל של
סן פרנסיסקו שולט) ומצד שני לצאת מהבית בבטחה אחרי 19:00 בערב. הבעיה שהתקציב
המוגבל שלנו לא ממש עלה בקנה אחד עם האזורים בהם חיפשנו וכך יצא שרוב הדירות
באזורים האלו היו או קטנות מדי, או מתפוררות מדי, או עם בעלי דירות מוזרים. נאלצנו
להגדיל את התקציב מעט וכך מצאנו את הדירה שלקחנו בסוף- דירת חדר שינה אחד בשכונה
הכי יקרה בעיר, עם דניאל סטיל כשכנה (באמת שלא בכוונה, התגלגלנו לכאן ממש במקרה.
גם דניאל סטיל היא ממש לא הסגנון שלי - אני כידוע סולדת מרומנים רומנטיים). אז
אנחנו גרים ברחוב בוחנן (ביוקאנן, אבל למה להיות קטנוניים) בדירה שהיא אמנם חביבה
למדי אך במחיר שבארץ היה מאפשר לנו כנראה מגורים בוילה בצהלה או בפנטהאוז בירקון.
עם זאת, יחסית למחירים בעיר מדובר ב "מציאה". בחלק ב'-על ריהוט הדירה והייסורים שעברתי בדרך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה